מעקב פעיל (AS: active surveillance) מהווה את הסטנדרט הטיפולי בחולי סרטן ערמונית הנמצאים בסיכון נמוך וכן במטופלים נבחרים הנמצאים בסיכון בינוני. עם זאת, חסרות ראיות מסכמות המנחות כיצד ניתן להשפיע על מהלך המחלה בתקופה של AS.
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'European Urology Oncology' מטרת החוקרים הייתה להעריך מהן ההתערבויות העשויות להיות יעילות במניעת ההתקדמות של סרטן הערמונית במהלך AS.
לצורך כך, החוקרים סרקו את מסדי הנתונים PubMed,יScopus ו-Web of Science על מנת לאתר מחקרים שבדקו את השפעתן של התערבויות שנועדו להאט את התקדמות המחלה במהלך AS. התוצא הראשוני של המחקר היה התקדמות של סרטן הערמונית, אשר לצורך הגדרה זו נדרש גם upstaging פתולוגי. התוצא השניוני היה רעילות הטיפולים.
תוצאות החיפוש העלו 22 מחקרים בסך הכל, מתוכם שישה ניסויים אקראיים מבוקרים ו-16 מחקרים תצפיתיים, במסגרתם נערכה אנליזה על הקשר בין התערבויות שונות ובין התקדמות של סרטן הערמונית במהלך ה-AS. ההתערבויות שנבדקו במחקרים כללו טיפול עם מעכבי 5-אלפא רדוקטאז (5-ARIs), סטטינים, תזונה, פעילות גופנית, כלורמדינון (chlormadinone), fexapotide triflutateי(FT), אנזלוטאמיד, קפה, ויטמין D3, ו-PROSTVAC.
מתוצאות החוקרים עולה כי טיפול עם 5-ARIs נקשר עם שרידות ללא התקדמות (יחס הסיכונים; 0.59; רווח בר-סמך של 95% 0.48-0.72), ללא עלייה בסמני רעילות. כמו כן, נמצא כי טיפולים כגון ויטמין D3, כלורמדינון, FT, ואנזלוטאמיד הראו יעילות מסוימת. עם זאת, ציינו החוקרים כי טיפולים נוגדי סרטן אלו נקשרו עם תופעות לוואי הקשורות לטיפול בקרב עד 88% מהחולים.
לסיכום, הטיפול עם 5-ARI בחולי סרטן הערמונית במהלך AS נקשר עם שרידות ללא התקדמות ממושכת יותר. עם זאת, בכל הנוגע להתערבויות האחרות, החוקרים מציינים כי קשה להסיק מסקנות ברורות, וזאת בשל העובדה כי העדויות הקיימות בנושא עדיין חלשות.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
