מחקרים - נגיף הקורונה

מחקר חדש מסביר: כיצד מצליח נגיף הקורונה לחדור את המחסום דם-מוח

מחקר חדש מאוניברסיטת ייל מציע הסבר לדרך המורכבת שבה המוח מזדהם בנגיף הקורונה החמקמק וכיצד הוא פועל לאחר שחדר לתאי העצבים במוח

כיצד פוגע נגיף הקורונה במוח? צילום: אילוסטרציה

נגיף הקורונה תוקף בעיקר את הריאות, הכליות, הכבד וכלי דם, אבל כמחצית מהחולים דיווחו גם על תסמינים נוירולוגיים כמו כאבי ראש, בלבול, הזיות (delirium), מה שמעיד שהנגיף גם תוקף את המוח. אבל כיצד הוא עושה זאת?

מחקר חדש שהועלה לרשת האינטרנט לצורך קבלת ביקורת עמיתים, לפני שיוגש לפרסום בכתב עת רפואי מקצועי, טוען שקיימת ראיה ברורה, ראשונה מסוגה, כיצד הנגיף תוקף את המוח: הוא "מבצע חטיפה" של תאי העצבים כדי להשתכפל בתוכם כאשר הוא "יונק" את כל החמצן שסביבו, מה שגורם לכך שתאי העצב הרעבים לחמצן, למות.

על התיאור הזה דיווח בשבוע שעבר "ניו יורק טיימס". התיאור נעשה בידי פרופ' אקיקו יאווסקי (Akiko Iwasaki), אימונולוגית מאוניברסיטת ייל האמריקאית שעמדה בראש צוות חוקרים שעסק בכך.

עם זאת, עדיין לא ברור כיצד הנגיף מגיע עד למוח ובאיזו תכיפות הוא מבצע את שרשרת ההרס הזאת. חדירת זיהום למוח נחשבת עדיין לנדירה, אבל לא מן הנמנע שיש אנשים שהם מאד רגישים לאפשרות שכזאת, כנראה על רקע גנטי ואולי משום שאצלם בעת ההדבקה בנגיף נוצר עומס נגיפי גבוה במיוחד. ייתכנו גם סיבות אחרות. "כאשר המוח מזדהם בנגיף, עלולות להיות לכך השלכות קטלניות", אמרה פרופ' יאווסקי.

התיאור, בפוסט בפייסבוק, עלה ביום רביעי שעבר והמחברת ציינה שהיא מבקשת לקבל חוות דעת ותגובות מעמיתיה החוקרים. איש מהם לא סתר את דיווחה. כמה מהמגיבים ציינו שהתרשמו שהתיאור "אלגנטי וזהיר" אבל לדעתם "קיימות דרכים רבות שבהן הנגיף תוקף את המוח".

פרופ' אנדרו ג'וזפסון, ראש המחלקה לנוירולוגיה באוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו, שיבח את המחקר ואת השיטות שננקטו בו והדגיש שזיהוי הדרך שבה המוח מזדהם בנגיף הוא בעל חשיבות יוצאת מן הכלל לרפואה. עם זאת ליווה את הערתו באזהרה שיש להמתין לקבלת ביקורת עמיתים למחקר החדש. "יהיה זה הלם מוחלט עבורנו אם נדע כיצד ה-SARS-Cov2, נגיף הקורונה החדש, מסוגל לחדור את המחסום דם-מוח וכיצד הוא פועל לאחר שחדר לתאי העצבים במוח".

ד"ר מייקל זאנדי (Michael Zandi), נוירולוג-יועץ לבית החולים הלאומי לנוירולוגיה ולנוירוכירורגיה בבריטניה, אמר: "אנחנו מסתמכים על הדמיות מוח (סריקות MRI) ועל תסמינים שמציג המטופל כדי להסיק על האפקטים שיש לנגיף על המוח. לא ראינו עד כה בראיה ברורה כיצד הדבר נעשה אבל ידענו שיש פוטנציאל אפשרי לכך". הוא הדגיש כי הנתונים בנושא זה עד כה מעטים ונדרשים נוספים כדי לקבל את התמונה הברורה של התופעה. ד"ר זאנדי פרסם ביולי מחקר שבו תיארו כמה מחולי קורונה את הסיבוכים הנוירולוגיים שחוו והנזקים שנגרמו למערכת העצבים.

הפגיעה במוח בדרך מורכבת וחשאית

בדיווח של פרופ' יאווסקי יש תיעוד של זיהום המוח בנגיף בשלושה אופנים: ברקמות מוח שנלקחו משלושה חולים שמתו לאחר שהיו במצב חמור-קריטי וגם מתוך נוזל שדרה של חולה שסבל מהזיות ובו נמצאו נוגדנים ספציפיים שמנטרלים את הנגיף; ממודל עכבר וכן מצבירים של תאים של רקמת מוח, בתרביות מעבדה המיועדות להציג אותם בתמונה תלת מימדית.

ידוע שנגיף הזיקה למשל פוגע במוח עוד בשלב העוברי של אדם שנפגע ואז תאי המערכת החיסונית מזהים את חדירתו ו"שוטפים" את האתרים שניזוקו בעוצמה רבה כדי לסלק את הזיהום על ידי חיסול התאים שנדבקו בנגיף. אלא שנגיף הקורונה הוא הרבה יותר חמקמק ומבצע את הפגיעה במוח בדרך מורכבת וחשאית כאשר הוא "משתלט" על תא המוח ומשתמש בהם כמנגנון לשכפולו אבל איננו הורס את התאים עצמם. במקום זאת הוא שואב את החמצן שבכל סביבת התאים שאותם תקף וכך מרעיב אותם וגורם להם למות.

האימונולוגית מ"ייל" הדגישה כי לא מצאה ראיה לתגובה חיסונית שפותרת את הבעיה: "יש כאן סוג של זיהום חשאי ושקט", תיארה את התרשמותה. "נראה שלנגיף הזה יש מנגנוני חדירה רבים לאיברי הגוף השונים".

עד כה סברו הרופאים שההשפעות הנוירולוגיות הם כתוצאה מהסערה הציטוקינית, התגובה הלא-נורמלית, הסוערת מאוד, של המערכת החיסונית של החולה והיא זאת הגורמת לפגיעה במוח ולאו דווקא עצם החדירה הישירה של הנגיף למוח.

ממצאי מחקר ראשוני זה תומכים במחקרי תצפית קודמים שנעשו בתרביות של תאי מוח במעבדה שהודבקו בנגיף הקורונה, נמסר בתגובה של ד"ר אליסון מואטרי (Alysson Muotri), מדען מוח באוניברסיטת קליפורניה בסן-דייגו, שבין השאר גם חקר את נגיף הזיקה.

הוא סבור כי נגיף הקורונה התוקף את המוח גורם לירידה מהירה במספר הסינפסות – נקודות-הקישור של הנוירונים. "כמה ימים לאחר ההידבקות בנגיף, רואים ירידה דרמטית במספר הסינפסות ועדיין לא ידוע אם זה מצב הפיך או לא".

ידוע כבר שהנגיף מזהם תא-מטרה בגוף באמצעות החלבון ACE2 הנמצא על פני המעטפת שלו. במיוחד חלבון זה נראה בריאות שנפגעו וזה מסביר, סבורים חוקרים, מדוע תאי ריאה הם "יעד מועדף" של הנגיף.

תאי המוח כ"דלת כניסה" לנגיף

במחקרים קודמים נמצאה כמות קטנה מאוד של ACE2 בתאי מוח, אלא שהצוות של פרופ' יוואסקי סבור כי גילה כיצד הנגיף משתמש בתאי המוח כ"דלת כניסה". ייתכן, סבור הצוות, ש"דלת הכניסה" הראשונית למוח נמצאת בתאי רקמת האף ובאמצעות תאי חוש הריח. בניסוי בעכברים שמוחם הודבק בנגיף קורונה התברר שדי מהר הם גם איבדו במשקל גופם ומתו בתוך שישה ימים, בעוד שעכברים שהודבקו בנגיף רק בריאות שרדו.

לפי ד"ר רוברט סטיבנס, נוירולוג מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס, בין 40% ל-60% מחולי קורונה שאושפזו במצב קשה חוו תסמינים נוירולוגיים ופסיכיאטריים. עדיין לא בוצעה אנליזה רחבת היקף של דגימות מוח שנלקחו מחולי קורונה שנפטרו כדי להעריך עד כמה שכיח הזיהום המוחי ואם גם חולים במצב קל ובינוני נפגעים בצורה כזאת או אחרת מחדירת הנגיף למוח, אם יש לכך השפעה ארוכת טווח ומהי משמעותה.

ד"ר סטיבנס סבור כי לא כל התסמינים העצביים הם תוצאה מחדירת הנגיף למוח וייתכן שהם תוצאה מזיהום מפושט ורב מימדי במיוחד בכל הגוף שנפגע.

זיהום הנגיף בריאות גורם לשחרור מולקולות שגורמות לדם להיות "דביק" ולסתום את כלי הדם, מה שמוביל לשבץ ואין צורך בתאי המוח כשלעצמם להידבק בזיהום הנגיפי לשם כך", סבור ד"ר זאנדי, "אבל ייתכן שאצל אנשים מסוימים רמות נמוכות של חמצן בדם עקב זיהום בתאי המוח הן שמובילות לשבץ. קבוצות שונות של חולים נפגעים בצורות שונות ולא מן הנמנע שיש גם מקרים של שילוב בצורות השונות.

אצל חולי קורונה שמציגים תסמינים קוגניטיביים כמו בלבול, הזיות ו"ערפל מוחי" (כפי שהם מתארים זאת) קשה להצביע בוודאות על מקור התופעות שייתכן שמושפעות גם מהיותם מחוברים למכשירי הנשמה ותחת תרופות הרדמה ואלחוש.

נושאים קשורים:  נגיף הקורונה,  חדשות,  מחסום דם-מוח,  קורונה,  מחקרים
תגובות