מחלת ריאות חסימתית כרונית

מה המנגנון שעומד בבסיסה של אי סבילות לפעילות גופנית בקרב מטופלים עם COPD ואי ספיקת לב?

החוקרים בדקו את החלק של תפקוד אירובי לקוי בחוסר הסבילות לפעילות גופנית אצל מטופלים הסובלים מ-COPD ואי ספיקת לב במקביל ומצאו כי הקשר בין המערכת הלבבית-ריאתית למערכת השרירית הוא חלק קריטי במנגנון

אחד המנגנונים האפשריים לאי סבילות לפעילות גופנית בקרב מטופלים עם מחלת ריאות לבבית-ריאתית הוא תפקוד אירובי לקוי. החוקרים בדקו את ההשלכות הפתופיזיולוגית והסנסוריות של שינוי קל ביחס צריכת החמצן (ΔVO2) / שינוי בקצב העבודה (ΔWR) במהלך פעילות גופנית מתגברת אצל מטופלים המאובחנים במחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD – chronic obstructive pulmonary disease) ובכשל לבבי (HF – heart failure) סיסטולי.

לאחר ייצוב קליני, 51 מטופלים עם COPD-HF ביצעו מבחן מאמץ מתגבר עד להגעה לתסמינים. בנוסף, החוקרים בדקו את תפוקת הלב באופן לא חודרני (Impedance cardiography) בקרב חלק מהמשתתפים (N=18).

החוקרים מצאו כי 27 מטופלים הציגו ΔVO2/ΔWR נמוך מהגבול התחתון של הנורמה. על אף FEV1י(forced expiratory volume in 1 second) ומקטע פליטה (ejection fraction) דומים, קבוצת ה-ΔVO2/ΔWR הנמוך הראתה נפח סוף דיאסטולי גבוה יותר, קיבולת נשימתית נמוכה יותר ופחות פקטורי מעבר (transfer factors) בהשוואה לקבוצה השנייה (P< 0.05).

תוצאות המחקר הראו כי שיא ה-WR ושיא ה-VO2 היו נמוכים בכ-15% ובכ-30%, בהתאמה, בקבוצה הראשונה: הממצאים הללו היו קשורים לעומס תסמינים גדול יותר בחיי היום יום ובמהלך פעילות גופנית עצימה (תסמינים כמו חוסר נוחות ברגליים וקוצר נשימה). בנוסף, הקבוצה עם ה-ΔVO2/ΔWR  הנמוך הציגה עדויות נוספות לתפקוד אירובי לקוי (קינטיקה איטית של VO2, סף אנאירובי מוקדם יותר) ולתפקוד לבבי לקוי (oxygen pulse נמוך יותר, נפח פעימה ותפוקת לב נמוכים יותר) (p< 0.05).

על אף שההיפוקסמיה במאמץ הייתה דומה בין שתי הקבוצות, החוקרים ראו כי בקרב הקבוצה עם ה-ΔVO2/ΔWR נצפה אוורור לא יעיל משמעותי יותר ונפחי ריאה גבוהים יותר, אשר הובילו למאמץ נשימתי גדול יותר.

החוקרים הסיקו כי תפקוד אירובי לקוי הנובע מהקשר בין המערכת הלבבית-ריאתית למערכת השרירית הוא גורם משמעותי באי סבילות למאמץ גופני המופיעה בקרב מטופלים עם COPD-HF. בנוסף, החוקרים הניחו כי שיטות טיפוליות שמטרתן לשפר את הובלת החמצן ו/או את השימוש בחמצן בשרירים הפריפריים עשויות לשפר את מצבן של המטופלים הללו.

מקור: 

Rocha, A. et al. (2019) European Respiratory Journal 53.

נושאים קשורים:  מחלת ריאות חסימתית כרונית,  כשל לבבי,  אי סבילות לפעילות גופנית,  תפקוד אירובי לקוי,  מחקרים
תגובות